בראיון שערך העיתון הדרום קוריאני Chosun עם ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, ואשר פורסם ב-31 לדצמבר 2011 בשפה הקוריאנית, נתבקשה עצתו וחוות דעתו של מר אולמרט בנוגע ליצירת מקומות עבודה חדשים בשנת 2012 בדרום קוריאה.
אחד הנושאים המדאיגים ביותר בכלכלה הדרום קוריאנית הוא מצב התעסוקה. אומנם המצב יחסית טוב למדינות אחרות בעולם, אולם כעניין של מדיניות דרום קוריאה מעוניינת להבטיח יציבות ופיתוח מקומות תעסוקה חדשים גם בעתיד. מר אולמרט התייחס לסוגיה זו ומסר כי השקעה בתעשיית הסטארט-אפ תהיה מועילה לטווח הרחוק, שכן היא תעודד השקעה של מדינות וחברות זרות במדינה, דבר שיגדיל את היקף התעסוקה בשוק המקומי. כך לדוגמא, בישראל, חברת אורקל ואינטל פתחו מרכזי פיתוח באזור הרצליה פיתוח, מקום שלפני 20 שנה היה שומם, והינה עתה המקום שוקק עם מסעדות ונותני שירות רבים. כל הפעילות הזאת יוצרת מקומות עבודה חדשים.
מר אולמרט נשאל האם לפוליטקאים יש תפקיד כלשהו בפיתוח וקידום תעשיית ההייטק או שמא זה עניינו של השוק הפרטי בלבד. מר אולמרט השיב כי לפוליטקאים תפקיד חשוב מאוד בקידום האינטרסים הכלכליים. כדוגמא הוא ציין את פועלו במסגרת כהונתו כשר התעשייה והמסחר, כך שגם שביקר בביקורים פוליטיים במדינות שונות הוא תמיד צירף עימו חברות מפתח ישראליות. בשנת 2004, בביקורו בדרום אפריקה, מנכ"ל חברת נטפים הצטרף אליו, דבר שהוביל בסופו של דבר לעסקה בשווי של 30 מיליון דולר.
תעשיית הסטארט אפים ידועה ברמת סיכון גבוהה ויחד עם זאת בישראל נראה כי צעירים רבים מעוניינים להיות חלק מהתעשייה הזאת למרות הסיכונים הכלכליים. המראיין הדרום קוריאני ציין כי בדרום קוריאה סטודנטים וצעירים דווקא נמנעים מלמידה של מקצועות הנדסה ומדע אשר יכשירו אותם לזירה התעשיתית יצירתית. מר אולמרט השיב כי במידה ויווצר מודל לחיקוי לצעירים, היינו חברת סטארט אפ אשר תצליח להרוויח הרבה כסף, אזי הצעירים יירצו גם הם לנסות בעצמם. מר אולמרט הדגיש כי קשה להגיע להצלחה ללא כישלון, לכן לא צריך לחשוש להיכשל.
כלכלת דרום קוריאה מאופיינת על ידי תאגידים רבי עוצמה השולטים כמעט בכל ענפי התעשייה, דבר שכמעט ולא מאפשר פעילות של גופים עסקיים קטנים וחדשים. אולמרט התייחס לסוגיה זו ואמר כי התאגידים הגדולים בקוריאה הם נדבך חשוב בכלכלה הדרום קוריאנית, אולם כדי ליצור איזון לטובת פיתוח מיזמים חדשים יש צורך במעורבות ממשלתית. המעורבות היא מאוד חשובה שכן היא מעניקה תמריצים שונים כגון הטבות במס וכן תומכת בקרנות פיתוח שונות. לדברי לדרום קוריאה יש ייחודיות שאין להרבה מדינות, מצד אחד תעשיה יצרנית מאוד מפותחת ומצד שני אופציה לפיתוח תעשיית טכונלוגיית עילית במקביל.
דרום קוריאה נמצאת מאז ומתמיד במצב בטחוני לא יציב כאשר כוונותיה של השכנה מצפון אינם ידועים, דבר שיוצר חוסר יציבות כלכלית כלשהי במדינה. לדברי אולמרט מצבה של דרום קוריאה אינו ייחודי וכך ניתן ללמוד ממדינת ישראל הנמצאת בסיכון בטחוני תמידי אך עדיין הצליחה לקדם כלכלה יציבה. יתירה מזאת, חברות השקעות זרות לא מתרגשות ממצב בטחוני כזה או אחר אלא ממוקדות בפיתוח הטכנולוגי בלבד. אם קיימת טכנולוגייה חדשנית כזאת היכולה לשנות את כללי המשחק בשוק, גם אם המדינה נמצאת במצב מלחמה ישקיעו באותה חברה או טכנולוגייה. כך היה בשנת 2006, כאשר המשקיע האמריקני ווארן באפט ביצע את ההשקעה הראשונה שלו מחוץ לארה"ב בישראל ב-10 השנים האחרונות ברכישת חברת יסקר, כל זאת כאשר ישראל היתה במהלך מלחמה עם לבנון.
לסיכום, 3 הנקודות החשובות שמר אולמרט ביקש למסור לעם הקוראיני בסוף שנת 2011 הן: פיתוח תעשיית סטארט אפ תוביל ליצירת מקומות עבודה חדשים. הדרך לעשות זאת היא לא קלה ויהיו בה גם כישלונות של חברות ויחידים אולם רק כאשר נותנים אפשרות להיכשל מגיעים להצלחה. לבסוף, גם כאשר המצב הבטחוני רעוע, שיש טכנולוגיה מנצחת ומתקדמת, משקיעים זרים לא יהססו להשקיע.
