דרום קוריאה, הבית של תאגידי הענק סמסונג, LG ויונדאי, רוצה גם יותר חברות סטארטאפ, יותר חדשנות ויותר יזמות והיא קוראת ליזמים מכל העולם להקים את הסטארטאפ שלהם בדרום קוריאה.
בכתבה קודמת שפרסמנו (סטארט-אפ קוריאה) הצגנו את המדיניות החדשה של נשיאת דרום קוריאה, גב' גואן-הי פארק, לפיה יש לסייע לעסקים קטנים לגדול וכן לפתח מנועי צמיחה חדשים על בסיס יזמות, חדשנות ויצירתיות. היא קראה למדיניות שלה כלכלה יצירתית – Creative Economy, ואחד הכלים לעשות זאת היא באמצעות עידוד הקמה של סטארטאפים טכנולוגיים.
במהלך שנה שעברה ממשלת קוריאה השקיעה כ-3 מיליארד דולר בקידום ועזרה לסטאראפים קוריאניים, זאת דרך מענקי תמיכה, תוכניות הכשרה והקמת חממות טכנלוגיות ומאיצי סטארטאפים. אגב, תוכנית החממות החדשה מבוססת על תוכנית החממות הישראלית. למעשה הדבר אף מצויין במסמכי המכרז להקמת החממות. מעבר לכך, הממשלה מימנה וסיבסדה השתתפויות בכנסים, תחרויות בין סטארטאפים וכן נסיעות למדינות שונות בעולם, כגון בריטניה, סינגפור, ארה"ב וכמובן ישראל (אשר מוגדרת כמודל לחיקוי) וזאת כדי שהיזמים המקומיים יינסו להבין איך מצליחים להפוך יוזמה מקומית לסטארט-אפ גלובאלי ומצליח.
דרום קוריאה הבינה כי על מנת לבנות תעשיית סטארט-אפים בריאה ויציבה ולתמוך בסצנת היזמות המקומית יש להביא סיוע מבחוץ, הן של משקיעים והן של יזמים. בתחום ההשקעות, בחלק מהמכרזים הממשלתיים להקמת חממות ומאיצי סטארטאפים ניתנה עדיפות למפעילי חממות שמושקע בהן הון זר. כמו כן, קרנות הון סיכון מקומיות "התבקשו" להקים קרנות חדשות עם משקיעים זרים ולהקצות השקעות סיד לסטארטאפים חדשים.
בתחום היזמות הזרה, דרום קוריאה השיקה בתחילת השנה ויזה חדשה הנקראת ויזת סטארט-אפ המאפשרת ליזמים זרים להגיע לקוריאה ולפתח את הסטארט-אפ החדש שלהם. הויזה החדשה מעניקה ליזם או היזמת אשרת תושבות בדרום קוריאה, אשר מקנה בין היתר קבלת ביטוח בריאות, ביטוח תאונות והעסקה של עובדים מקומיים. כל זאת כדי לאפשר ליזם הזר להיות מרוכז אך ורק בפיתוח הטכנולוגייה שלו תוך הפרייה הדדית עם התעשייה המקומית.
קוריאה אינה המדינה הראשונה באסיה שמנפיקה ויזה ייעודית לסטארטאפים. עשו זאת לפניה, הונג קונג, יפן, סינגפור והפיליפנים. אולם, קוריאה רוצה להיות שונה ומיוחדת. היא רוצה להוביל לבסס עצמה לא רק כמדינה של תאגידי ענק אלא גם כחממה לרעיונות חדשניים וסטארטאפים גלובליים. רק בסיאול ישנם לפחות 4 מרכזי תמיכה ייעודים לזרים אשר מעניקים ייעוץ עסקי ומשפטי בחינם ואף משרדים לתקופה של עד שנה ללא תשלום.
הויזה החדשה היא תת קטגוריה של ויזת המשקיע הרגילה אשר דורשת הון עצמי של 95 אלף דולר (100 מיליון וואן) על מנת להקים עסק בקוריאה. בקוריאה הבינו כי דרישה להון עצמי ראשוני שכזה לא יעודד הקמה של סטארטאפים זרים במדינה ובמסגרת הויזה החדשה שסימולה D-8-4, דרישת ההון העצמי התבטלה והוחלפה בשלוש דרישות:
- קיומו של פטנט או תוכנית לרישום פטנט בקוריאה;
- תואר ראשון;
- רישום חברה קוריאנית
כיוון שחלק מהתנאים דורשים מהיזם לשהות בקוריאה בטרם הגשת הבקשה לויזת הסטארט-אפ, הלכה למעשה, יזם זר שמעוניין להקים סטארטאפ בקוריאה, אם בעצמו ואם בשותפות עם שותפים מקומיים, צריך להגיש תחילה בקשה לויזה עסקית שנקראת D-10. במסגרת הבקשה יש להגיש תוכנית עסקית (אפשר באנגלית) להקמה של הסטארטאפ בקוריאה, כולל תוכנית לרישום הפטנט בקוריאה. מדובר בויזה זמנית שנותנת חלון זמנים לרישום חברה קוריאנית וכן רישום הפטנט בקוריאה. לאחר שרישומים אלו בוצעו היזם יכול להגיש בקשה לשינוי סטטוס הויזה שלו לויזת סטארט-אפ (אין צורך לצאת מהמדינה). צריך לזכור שרישום חברה בקוריאה מצריך השכרה של משרד (לא ניתן לרשום את כתובת מקום המגורים) דבר שכרוך בהוצאה כספית שצריך לקחת בחשבון, בנוסף רישום הפטנט עשוי לעלות כעשרת אלפים דולר. במילים אחרות, אומנם לא נדרש הון עצמי מינמלי (כפי שנדרש בויזת משקיע רגילה מסוג D-8), אך יש צורך בלפחות 20-30 אלף דולר כדי להתחיל את הפעילות.
יזם זר שמקים סטארט-אפ בקוריאה יקבל גישה לכל תוכניות התמיכה הממשלתיות ובכלל זה מימון מגופים ממשלתיים ופרטיים, ייעוץ עסקי ומשפטי חינם או מסובסד ואף משרדים לעבודה לו ולעובדים. מרבית הסטאראפים בקוריאה מקבלים מימון מקביל ממספר גופי ממשלה שונים, כאשר מימון זו ניתן ללא צורך בהענקת מניות בחברה כתמורה. מעבר לכך, הפעילות בדרום קוריאה עשויה לקרוץ מאוד ליזמים שמתעניינים בכניסה לשוק המזרח אסייתי או לכאלו שרוצים לעבוד בשכנות לחברות הענק – סמסונג, LG, יונדאי ואחרות ולהציע להם פתרונות טכנולוגיים חדשניים. שהות של 3 שנים בקוריאה תאפשר ליזם הזר לבקש אשרת תושב (F5), שזה למעשה גרין קארד קוריאני שמעניק זכויות שוות כמו לתושב קוריאני מקומי (למעט זכות בחירה).

על הכותב
אייל ויקטור ממו
יזם, מתגורר בסיאול, בעל חברה לפיתוח עסקי בקוריאה המסייעת לחברות ישראליות להיכנס לשוק הקוריאני, שותף במאיץ סטאראפים המסייע לחברות הזנק קוריאניות לפרוץ לשוק הגלובלי. עורך דין בשעות הפנאי.