קוריאנית (קוריאנית: בדרום קוריאה 한국어 "הָאנְגוּקְאוֹ"; בצפון קוריאה 조선어 "צוֹסוֹנְאוֹ") היא השפה הרשמית של קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית. לצד סינית, קוריאנית היא אחת משתי השפות הרשמיות בנציבות האוטונומית הקוריאנית יאנביאן במחוז ג'ילין בסין. בעולם כשמונים מיליון דוברי קוריאנית: בקוריאה, בסין, במדינות הגוש הסובייטי לשעבר, באוסטרליה, בניו זילנד, בארצות הברית, בקנדה, בברזיל, ביפן, בדרום אפריקה ובפיליפינים.
קיים ויכוח לאיזו משפחת שפות יש לשייך את הקוריאנית. בלשנים רבים משייכים אותה למשפחת השפות האלטאיות ואחרים מסווגים אותה כשפה מבודדת. לשפה סדר תחבירי של נושא-מושא-נשוא (SOV), ומורפולוגיה אגלוטיננטית. קוריאנית הושפעה מסינית וקלטה ממנה מילים סיניות-טיבטיות רבות (כ-60 אחוז מאוצר המילים הקוריאני), ובדרום קוריאה משתמשים עדיין חלקית בכתב הסיני בהקשרים מסוימים. קוריאנית נכתבת משמאל לימין בעזרת האנגול, אלפבית שפותח במאה ה-15. הכתב מבוסס על יצירת תיבות רבועות הכוללת הברות פתוחות או סגורות, באופן העשוי להיראות במראה ראשון ככתב לוגוגרמות.
האלפבית הקוריאני
האלפבית הקוריאני, המכונה "הנגול", הומצא במאה ה-15 על ידי המלך סג'ונג הגדול. הוא נחשב לאלפבית פונמי, המאורגן לפי סימנים המייצגים הברות. בכל סימן כזה ישנן לפחות שתי אותיות מתוך 24, המחולקות ל-14 עיצורים ו-10 תנועות. במקור ישנן מספר תוספות לאלפבית המקורי.
מקור: ויקיפדיה עברית
