העם הקוריאני משתמש בצבעים עזים עבור המסיבות שלו, ואומרים כי הדבר הוא פרי השפעות מונגוליות. מקובל לראות גוונים עזים של ורוד, צהוב וירוק על חפצים וחומרים שמסמלים מוטיבים קוריאניים מסורתיים. צבעי הבסיס אדום, ירוק, כחול, צהוב ולבן מופיעים בכל יצוג של הדתות העממיות.
קשרים משפחתיים חשובים מאד, אך גם קשרים עיסקיים. קידה נהוגה בין הקוריאנים כאשר הם נפגשים, אם כי כיום היא בדרך כלל נשמרת לאירועים מיוחדים. הערכים הקוריאניים מגיעים ממספר גדול של השפעות, הכוללות קונפוציאניזם, נאו-קונפוציאניזם, פולחן אבות, בודהיזם, שמאניזם, וכן נצרות ותרבות אוטוריטית. אם כי יש שרואים את קוריאה כחברה קונפוציאנית, הגדרה זו היא הפשטת יתר של התרבות, ולא ניתן להגדיר אותה כך כפי שלא ניתן להגדיר כך את יפן או סין.
אחת המנות הבולטות במטבח הקוריאני היא קימצ'י, שמיוצרת בתהליך מיוחד שבו משמרים את הירקות על ידי תסיסה, תהליך שפותח לפני הקירור החשמלי. משתמשים גם בפלפלי צ'ילי במטבח הקוריאני, ולכן הבישול הקוריאני נחשב חריף.
הדת העממית הייחודית של קוריאה היא שמאניזם – אמונה בקשר בין האנשים לבין רוחות המתים ואלים שונים. המתווך בין הישויות הוא השמאן (בקוריאנית – מודאנג) ובקוריאה אלו בדרך כלל נשים. כיום מעריכים שיש בדרום קוריאה כ- 100 אלף שמאניות פעילות. השמאניות (נקראות גם מנשין- רבבת אלים) מבצעות טקסים הנקראים קוט ובהם הן מזמינות את האלים לתוך גופן, בעודן במצב תודעה של טראנס. הן רוקדות, שרות, משעשעות ומאכילות את האלים ונשמות המתים, ואז שולחות אותן בחזרה לעולמן, בבקשה שלא יפריעו עוד לבני האדם. במהלך הטקס הן מנבאות את העתיד, מגלות מה הסיבה לבעיות אישיות ומשפחתיות שונות, ומציעות דרכי פעולה מומלצות לפתרון הבעיות. כל זאת הן עושות בשם הישויות העל טבעיות שהן מגלמות. ישנם רוחות המבקשות להשתעשע בתצוגות אומץ, ולמענן הן רוקדות על סכינים חדים, דוקרות עצמן (אך אינן נפצעות) מבצעות תרגילי שיווי משקל שונים, מעשנות חופן סיגריות יחדיו ואז הופכות כיוונן כשהצד הדולק בתוך חלל הפה, וממשיכות לעשנן כך, ועוד. השמאניות נחשבות לבנות מעמד נחות בקוריאה בשל מגען המתמיד עם רוחות ובשל העובדה שהן נשים המופיעות מול גברים ונשים בצורה שאינה נחשבת ראויה לאישה צנועה וביתית. עם זאת, לאחרונה הממשלה הדרום קוריאנית החלה בתוכנית שימור נכסי תרבות ולצורך כך מינתה מספר שמאניות כאוצרות אנושיים המשמרים את התרבות המסורתית.
מקור: ויקיפדיה העברית
